רקורסיה הרמונית הוליסטית
מאפיין קיום פיוטי ומטאמורפי.
כל פרט
משקף את השלם,
והשלם מהדהד בכל אחד מפרטיו כמארג חי של מישורי חוויה רב שכבתיים ורב מימדיים.
זהו תהליך יצירתי שבו כל מקטע, מתוך מגבלותיו המדומות המושאלות, מביע את השלמות ממנה נבע.
תיאום משתנה ורך, בו שלל הפרטים שזורים זה בזה, נובעים ומתחדשים זה מתוקף זה -
כמכלול שלוב.
השלם והחלקים מתפתחים יחד כרקמת תנועה חיה מתמדת.
כך למשל, כשהישות השלמה פוגשת בתוכה פחד, היא מבטאת את השלם מתוכה היא הרגישה שנתלשה.
המבנה המדומה, מדגים את הרקורסיה בכך שהוא משמש כמנגנון ניתוק,
אך גם מתוך מגבלותיו, הוא מעצב את החוויה כך שתשקף את הנגזר בשלמות מהישות השלמה.
באותו אופן, המציאות השלמה מתגלמת בישות השלמה - כשלם מוקטן החובק את תהודת האינסוף.
כל פרט מהדהד את תמצית המכלול,
והשלם מתגלה דרך התנועה ההדדית של הפרטים במעגל אין-סופי של נביעה, איחוי והתחדשות.
בכך, כל קיום מעצים את השלם - והשלם אוצר בתוכו את הדהוד חלקיו.
הרקורסיה ההרמונית ההוליסטית מתארת את החכמה, היופי והאלכימיה שבמציאות:
שירה של התרחבות שלמה ואינסופית מתוך עצמה.