המבנה המדומה פועל מתוך פרדוקס מובנה בעל משמעות אלכימית. 

 

הוא מקפיא את המציאות למתחם מלאכותי ומוגדר מראש - ובו בזמן יוצר תנועה פנימית ערה בתוכו.

 

תנועה זו, נראית כמלאת חיים ועשירה -

ומשמשת כמצג שווא המחליף את חוויית החיים השלמה שבהלימה עם הפער השקוף. 

 

בתוכו, הישות השלמה מתבצרת ב״עולם״ רווי מורכבות מלאכותית שמקנה תחושה של מלאות.

 

המציאות בו, נחווית כמשתנה -

בעוד שהיא לולאת תבניות שמשרתות תכלית נוקשה עם היגיון פנימי שחוסם התרה. 

​​