top of page

האינסוף המושאל של הכל והלא כלום

​​​​​

‏המילה הראשונה

‏נולדה מכאב

של תלישות

​

לכן היא משקפת אותה

חזרה

במקטעי צלילים

שנדחסו למשמעות מושאלת

שמחזיקים דימוי

של הפערים שלה

מול עצמה

​

בִּנְבִיעָה כֻּלִּית תּוֹאֶמֶת 

‏כל מה שתפסה

‏נכח בכאב

ממנו נולדה

​

‏כהבעת אכפתיות

‏של היקום הפנימי

‏היא נעתרה לשחק

‏במה שהיה זקוק

‏לשהות באינסוף

‏המושאל

‏שהקרין את עצמו

‏אל התוך

‏וממנו

​​

‏החובקת-כל

‏קופצת

‏בין צירי יצירה מושאלים

‏שיאפשרו לממש

‏את ההכל

​

‏בהבנה מטאטיבית

‏של המילה מתוך עצמה

‏היא הפכה לשלוחה חיה

‏שאיפשרה לפחד

‏להתאחות

‏אל השלם

‏שנפגש עם עצמו

‏דרכה​

מהצד השני

bottom of page