ישות מדומה
כאשר הישות השלמה מזהה מורכבות שלתחושתה תמנע התאחדות בינה לבין המציאות, יתעורר בה פחד בעצימות משתנה.
תחושה שהיא אינה יודעת כיצד תשרוד כפי שהיא - את הרגע שמייצגת המורכבות.
אם הישות השלמה תגיע למסקנה שעליה לכסות על הפער שזיהתה באמצעות הכחשה -
נוצרת ישות מדומה.
זוהי מחווה של הישות השלמה כלפי עצמה -
כאמצעי שימור של האופן היחיד שהיא חושבת שהיא מסוגלת להיות.
הישות המדומה מנסה לגשר באופן מלאכותי בין הישות השלמה לבין המציאות.
בהיותה בלתי הלימה עם המציאות,
היא אוצרת בתוכה אנרגיה שמקורה בישות השלמה:
אנרגיה המשמשת לשימורה כמתנגדת לשלמות.
הישות המדומה מתמודדת עם הפחד בדרכים שנועדו לעקוף מפגש מרחיב מציאות.
היא תזמן הימנעות, תמרון, שליטה, ריסון והסחת דעת.
דינמיקה זו יוצרת דואליות פנימית:
הפער מול המציאות הכולית מתקבע במהופך כפער של הישות השלמה מול עצמה.
פער זה מיתרגם למאבק פנימי בלתי פוסק.
הישות המדומה מייצרת לעומתיות מתמדת מול החוויה
שהישות השלמה נמנעת מלהתמסר אליה.